Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 96a

הָא דְּמַסֵּיק בֵּיהּ כְּשִׁיעוּר אַרְעָא וּשְׁבָחָא, הָא דְּלָא מַסֵּיק בֵּיהּ אֶלָּא כְּשִׁיעוּר אַרְעָא.

Traduction

This ruling, that Shmuel would collect the enhanced value, is for a case where the creditor is owed by the debtor the amount of the value of the land and the enhanced value. That ruling, that Shmuel would not collect the value of the enhancement, is for a case where the creditor is owed by the debtor only the amount of the value of the land.

Tossefoth non traduit

הא דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא. פירוש הא דקאמר שמואל ב''ח גובה את השבח דכיון דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא גובה את השבח בחנם מן הלקוחות ונראה דגם מיתמי גבי ב''ח השבח בחנם ואין נותן דמים כמו מן הלקוחות ואע''ג דאין להם על מי לחזור והוי כמו מתנה דלא גבי מינה ב''ח שבחא כדמשמע בפ''ק דב''מ (דף טו. ושם ד''ה ב''ח) דדוקא מלקוחות גובה לפי שכתב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אלין אינון ועמליהון ושבחיהון אבל מתנה דלא כתב ליה הכי ואין לו על מי לחזור לא מכל מקום גובה מן היתומים משום דכרעיה דאבוהון נינהו כדמוכח בפרק יש בכור (בכורות דף נב.) דתנן אין הבכור נוטל בראוי ולא בשבח ולא האשה בכתובתה ולא הבנות במזונותיהם ופריך בגמרא והאמר שמואל ב''ח גובה את השבח ומשני מקולי כתובה שנו כאן ומזונות בנות נמי תנאי כתובה ככתובה דמי והתם משבח יתומים מיירי דאי משבח לקוחות א''כ מאי איריא דלא טרפי בנות משבח והא מגוף הקרקע נמי לא טרפי דאין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים אלא בשבח יתומים מיירי ודוקא כתובת אשה ומזונות דקילי לא גבי משבח אבל שאר ב''ח גבי ובקונטרס פירש התם מזון הבנות כגון נשא אשה ופסק לזון בתה ה' שנים ולפירושו אין ראיה דמצי מיירי שפיר בשבח לקוחות אבל לא נהירא דא''כ ה''ל למיתני ולא בת אשתו למזונות ועוד דלא שייך בהו תנאי כתובה והא דאמר בהמקבל (ב''מ דף קי.) יתומים אומרים אנו השבחנו ואין השבח שלך משמע דלא גבי משבח יתומים התם מיירי בשעשה אפותיקי ואמרי אנו השבחנו ותן לנו יציאה כדין היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות וכן מוקי לה במסקנא בעשאו אפותיקי וגם בתחילה משמע דמיירי בעשאו אפותיקי דקאמר על היתומים להביא ראיה מ''ט ארעא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ואי לא מיירי דשויה אפותיקי אמאי הויא בחזקת ב''ח ויתמי נייתו ראיה אדרבה ארעא בחזקת יתמי קיימא דאי בעי מסלקי ליה בזוזי ועל ב''ח להביא ראיה אלא ודאי בעשאוהו אפותיקי איירי וגרע כחו של בעל חוב טפי במה שעשה לו הלוה אפותיקי דהויא כאחת משדותיו דמשלם יציאה למי שמשביח ואילו לא עשאו אפותיקי היה גובה הכל מן היתומים בלא פריעת יציאה כמו מלקוחות כדפירשתי והשתא מצינו למימר דבלקוחות נמי אם עשאה אפותיקי יש לו לשלם ללוקח היציאה אפי' מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא ולמסקנא דמוקי לה הכא בעשאה אפותיקי לא נחלק עוד בין מסיק ביה שיעור ארעא ולא מסיק ובטל במסקנא אותו חילוק דכיון שעשאו אפותיקי משלם יציאה אע''ג דמסיק שיעור ארעא ושבחא ומיהו יש לחלק דבלקוחות כיון שיש להם על מי לחזור היכא דמסיק שיעור ארעא ושבחא אינו פורע יציאה אפי' עשאה אפותיקי דמשום דעשה אפותיקי לא יגרע כח ב''ח בכך כיון שיש ללוקח על מי לחזור דדוחק לומר דבמסקנא דמוקי לה בעשאה אפותיקי לא צריך למה שהיה מחלק בין מסיק ביה שיעור ארעא ללא מסיק שהרי כל אלו דברי רב אשי שהיה משיב לרבינא דבכל הספרים כתוב אמר ליה הא דמסיק ביה שיעור ארעא כו' א''ל הכא במאי עסקינן דשויה ניהליה אפותיקי ואין דומה שהיה חוזר מדבריו הראשונים ומיהו אור''י לפי הספרים שכתוב בהן אמר ליה כאן בשבח המגיע לכתפים כאן כו' אותו תירוץ ודאי לא קאי ומיהו ברוב הספרים גרסינן וכי תימא כאן בשבח המגיע לכתפים כו':

אֲמַר לֵיהּ, הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ – לָא מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ – מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, לֵימָא לֵיהּ: אִי הֲווֹ לִי זוּזֵי – הֲוָה מְסַלֵּיקְנָא לָךְ מִכּוּלֵּיהּ אַרְעָא, הַשְׁתָּא – הַב לִי גְּרִיוָא דְאַרְעָא שִׁיעוּר שְׁבָחַאי!

Traduction

Ravina said to him: This works out well according to the one who says: If the purchaser of the field has money, he still cannot remove the creditor from the land, i.e., the creditor has the right to collect the land. This is well. But according to the one who says: If the purchaser of the field has money, he can remove the creditor from the land, i.e., the purchaser can choose to pay him money instead, let the purchaser say: If I had money, I would remove you from all of the land; now that I do not have sufficient money to pay what you are owed, give me at least a se’a [griva] of land, which is the amount of my enhancement.

Tossefoth non traduit

הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא היא בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:
ושם) גבי ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי ומאן דאית ליה דלא מצי מסלק ליה היינו רמי בר חמא דסבר התם למימר דהיינו מתניתין:

אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּשַׁוְּיַהּ נִיהֲלֵיהּ אַפּוֹתֵיקֵי, דַּאֲמַר לֵיהּ: לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה.

Traduction

Rav Ashi said to him: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the debtor set aside this field as designated repayment for him, as he said to him: You shall not be repaid from anything but this, in which case he clearly has a lien on this field and nothing else.

Rachi non traduit

לא יהא לך פרעון אלא מזה. ואי נמי הוו ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה:

אָמַר רָבָא: גָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ וּמָכַר, וְגָזַל וְהִשְׁבִּיחַ וְהוֹרִישׁ – מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ מָכַר, מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ הוֹרִישׁ.

Traduction

§ The Gemara continues the discussion of a stolen item that has been enhanced. Rava says: If one robbed another of an item and enhanced it and sold it to another, and similarly, if one robbed another of an item and enhanced it and then died and bequeathed it, he sold that which he enhanced and bequeathed that which he enhanced. And the robbery victim, should he wish to recover the stolen item, must pay the purchaser or heir for the enhanced value.

Rachi non traduit

מה שהשביח מכר. ושקיל לוקח מחצה או שליש או רביע וכן יורש אי נמי כוליה שבחא כמתניתין מפני תקנת השבים כדאמרן לעיל בשמעתא קמייתא:

בָּעֵי רָבָא: הִשְׁבִּיחַ לוֹקֵחַ, מַהוּ? בָּתַר דְּבַעְיַהּ, הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מָה מָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי? כָּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ.

Traduction

Rava raises a dilemma related to the aforementioned halakha: What is the halakha if a purchaser enhanced the stolen item? Must the robbery victim pay the purchaser for the enhanced value or not? After Rava raised the dilemma, he then resolved it: What has the first person sold to the second in any sale? He has sold any rights that will come into his possession. Since the robber had the rights to the value of his enhancements to the stolen item, he sold those rights to the purchaser as well.

Rachi non traduit

כל זכות שתבא לידו. וכי היכי דגזלן אי אשבח הוה שקיל מחצה או שליש או רביע הכי נמי כי אשבח לוקח שקיל מחצה או שליש או רביע ואליבא דר''ש:

Tossefoth non traduit

כל זכות שתבא לידו. אע''ג דבפ''ק דב''מ (דף טו:
ושם) משמע דאפי' לרב דאמר יש לו שבח בשלא הכיר בה שאינו שלו ולקחה היינו מגזלן אבל נגזל לא יהיב שבח היינו בקרקע שאין נגזלת דגזלן גופיה לית ליה שבח אבל הכא במטלטלין שיש שבח לגזלן מפני תקנת השבים גם ללוקח ממנו יש לו:

בָּעֵי רָבָא: הִשְׁבִּיחַ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: תַּקַּנְתָּא לְגוֹי נֵיקוּ וְנַעְבֵּיד?! אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּזַבְּנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל. סוֹף סוֹף, הַבָּא מֵחֲמַת גּוֹי הֲרֵי הוּא כְּגוֹי!

Traduction

Rava raises a dilemma: What is the halakha if a gentile robber enhanced the value of a stolen item? Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Shall we arise and institute an ordinance for the benefit of a gentile? Ravina said to him: This question is not necessary except where it was the case that a gentile sold it to a Jew. Rava was asking if the Jew needs to return the enhanced value. The Gemara comments: Ultimately, one who comes to possess an item due to purchasing it from a gentile is like a gentile himself because, as stated previously, in any sale the purchaser’s rights are identical to the seller’s. Since the Sages did not institute ordinances for the benefit of gentiles, the Jewish purchaser does not have those rights either.

לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּגַזְלַ[הּ] יִשְׂרָאֵל וְזַבְּנַהּ נִיהֲלֵיהּ, וְהִשְׁבִּיחָהּ גּוֹי, וַהֲדַר גּוֹי וְזַבְּנַהּ לְיִשְׂרָאֵל. מַאי? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא יִשְׂרָאֵל וַהֲדַר יִשְׂרָאֵל – עָבְדִי רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא גּוֹי בָּאֶמְצַע – לָא עֲבַדוּ לֵיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara explains: This question is not necessary except where it was the case that a Jew robbed another of the item and sold it to a gentile, and the gentile enhanced it, and then the gentile went back and sold it to another Jew. What is the halakha in this case? Do we say: Since it was initially stolen by a Jew and was then acquired by a Jew, the Sages did institute an ordinance? Or, perhaps since there is the ownership of a gentile intervening, the Sages did not institute an ordinance. The Gemara comments: The dilemma shall stand unresolved.

אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל דִּיקְלָא מֵחַבְרֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּשַׁדְיֵאּ מֵאַרְעָא לְאַרְעָא דִּידֵיהּ, לָא קְנֵי. מַאי טַעְמָא? מֵעִיקָּרָא ''דִּיקְלָא'' מִיקְּרֵי, וְהַשְׁתָּא נָמֵי ''דִּיקְלָא'' מִיקְּרֵי. דִּיקְלָא (וַעֲבֵיד) [וְעַבְדֵיהּ] גּוּבֵּי, לָא קָנֵי. הַשְׁתָּא מִיהַת ''גּוּבֵּי דְּדִיקְלָא'' מִיקְּרֵי.

Traduction

§ The mishna teaches that if one robbed another of wood and fashioned it into vessels, he acquired the wood due to the change. The Gemara discusses what qualifies as a change. Rav Pappa said: With regard to this one who robbed another of a palm tree and cut it down, although he threw it from the land of the robbery victim to his own land, he did not acquire it. What is the reason for this? The tree was initially called a palm tree, and now, although it has been cut down, it is also called a palm tree, so the change to the item is not sufficiently significant for the robber to acquire it. Moreover, if one robbed another of a palm tree and made it into logs, he did not acquire it, since now, in any event, they are called palm tree logs.

Rachi non traduit

וקטליה. קצצו:

לא קני. לשלומי דמי אלא יהיב ליה דיקלא גופיה דליכא שנוי השם למקנייה:

גובי. בלע''ז טרינקיי''ש:

Tossefoth non traduit

דגזל דיקלא וקטליה. אע''ג דגזל בהמה וקטלה קני התם הוי שינוי דמינכר טפי:

גּוּבֵּי וְעַבְדִינְהוּ כְּשׁוּרֵי – קָנֵי. כְּשׁוּרֵי רַבְרְבֵי וְעַבְדִינְהוּ כְּשׁוּרֵי זוּטְרֵי – לָא קָנֵי. עַבְדִינְהוּ קְצוּצְיָיתָא – קָנֵי.

Traduction

By contrast, if one robbed another of logs and fashioned them into beams, he has acquired them, since this change is significant. If one robbed another of large beams and fashioned them into small beams, he did not acquire them, since they are still called beams. If he fashioned them into boards, he did acquire them.

Rachi non traduit

קצוצייתא. קרשים:

הוצי. שנתקן עלה עלה מן השדרה:

אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּגְזַל לוּלִיבָּא וְעַבְדִינְהוּ הוּצֵי – קָנֵי. דְּמֵעִיקָּרָא ''לוּלִיבָּא'' מִיקְּרֵי, וְהַשְׁתָּא ''הוּצֵי''. הוּצֵי וְעַבְדִינְהוּ חוּפְיָא – קָנֵי. מֵעִיקָּרָא ''הוּצֵי'', וְהַשְׁתָּא ''חוּפְיָא''. חוּפְיָא וְעַבְדֵיהּ שַׁרְשׁוּרָא – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? דַּהֲדַר סָתַר לֵיהּ וְהָוֵי חוּפְיָא.

Traduction

Rava said: This one who robbed another of a palm frond and fashioned it into leaves [hutzei], i.e., he removed the leaves from the spine, has acquired it, since initially it was called a palm frond and now it is called leaves. One who robbed another of leaves and fashioned them into a broom has acquired them, since initially they were called leaves, and now they are called a broom. One who robbed another of a broom and fashioned it into a rope has not acquired it. What is the reason for this? The reason is that he can go back and unravel it, and it will once again be a broom.

Rachi non traduit

חופיא. אשקוב''א שבו מכבדים את הבית וחולק כל הוצא לשנים דתו לא הדרא:

שרשרא. חבל:

בָּעֵי רַב פָּפָּא: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיטְּלָה הַתְּיוֹמֶת – פָּסוּל.

Traduction

Rav Pappa raises a dilemma: What is the halakha if the central twin-leaf became split, i.e., is this considered a change through which a stolen lulav would be acquired? The Gemara cites a proof: Come and hear that which Rabbi Matun says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the central twin-leaf was removed, the lulav is unfit.

Rachi non traduit

התיומת. כף תומר האמצעי העליון תיומת היא:

Tossefoth non traduit

נחלקה התיומת כו'. מצא ר''י בתשובת הגאונים ניטלה התיומת אותו הוצא העליון בראש הלולב שאין הוצא למעלה הימנה ' והוא כשני הוצין דבוקין זה בזה ונקראין תיומת וכן משמע מתוך ה''ג שרוצים לפרש כן ולדבריהם לא ימצא לנו לולב כשר כי בטורח נמצאין אותן שיש להם תיומת כזה אפי' אחד בה' מאות ויש לומר שאף לדבריהם אין פסול אלא שהיה מתחילה כענין זה ונחלק שנשתנה מברייתו ובקונטרס פירש נחלקה תיומת שני עלים עליונים אמצעיים ששם כלה השדרה נחלקה זה מזה ונסדקה השדרה עד העלין של מטה מהן ומתוך פירושו משמע שנסדק השדרה כל כך שנראה העלין העליונים חלוקין ומפוזרין זה מזה ועוד אור''י דיש מפרשים שכל עלי הלולב כפולין כל אחד לשנים ויש בראש הלולב בסוף השדרה ב' עלין יוצאין ממנה שכל אחד כפול לשנים כשאר עלי הלולב ואותם שנים עלין היוצאין מראש השדרה נקראין תיומת ואהנהו בעי נחלקה התיומת מהו אם נחלקו זה מזה דהיינו קצת מן השדרה ומיהו אין רוב הלולבין. נמצאין כענין זה ומכל מקום יש לומר דבעי דאי משתכח כה''ג תיומת ונחלקה מהו:

ניטלה התיומת פסול. נראה לר''י דהא דאמר נקטם ראשו פסול היינו שנקטמו הרבה מן העלין תדע דאין לך נקטם יותר מבנטילת התיומת ומשמע דוקא ניטלה אבל נקטם כשר ועוד אר''י דמצי למימר דניטלה אצטריכא ליה דס''ד דהוי הדר טפי כשניטלה כולה יותר מנקטם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source